#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המעשה בכהן גדול עם שמעיה ואבטליון.	"ת""ר מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והוו אזלי כולי עלמא בתריה, כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון, לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול [ליטול רשות ממנו ולפרוש לצד ביתן], אמר להן ייתון בני עממין לשלם [לשון גנאי הוא לפי שבאו מבני בניו של <font color=""#ff1e92"">סנחריב </font>כדאמרינן במסכת גיטין], אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן [רודפי שלום], ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן [שהוניתנו אונאת דברים, ואמר מר 'לא תונו איש את עמיתו' באונאת דברים הכתוב מדבר, אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך]."	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם ארבעה בגדי כהן הדיוט.	כתונת, מכנסים, מצנפת, אבנט.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה בגדים צריך ללבוש כהן הנשאל באורים ותומים.	שמונה בגדים.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין נשאלין באורים ותומים אלא...	למלך, ולאב בית דין, ולמי שהציבור צריך בו.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ר דברים שנאמר בהם שש... משזר... מעיל... פרוכת... חושן ואפוד..."	"שש - חוטן כפול ששה [כל מין ומין שבהם].<br>משזר [בלא שש, ואין זאת אלא רימונים] - שמונה [כל חוט של כל מין שבו כפול שמונה].<br><font color=""#ff0000"">ועפי""ז</font><br>מעיל [שכולו מין אחד, חוטו כפול] - שנים עשר.<br>פרוכת - עשרים וארבע [שכל מינין שבה כפולין יחד].<br>חושן ואפוד - עשרים ושמונה."	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברים שנאמר בהם שש חוטן כפול ששה.<br>מנא לן.	דאמר קרא 'ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר'. חמשה קראי כתיבי. <br><ol><li>חד לגופיה, דכיתנא ניהוו. </li><li>חד שיהא חוטן כפול ששה. </li><li>חד שיהיו שזורין [יחד כולן ששה].</li><li>חד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש [שיהא אף הן חוטן כפול ששה]. </li><li>חד לעכב.</li></ol>	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דאמר קרא 'ויעשו את&nbsp;הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי&nbsp;המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר'.&nbsp;חמשה קראי כתיבי.<br>והרי יש רק ארבעה.	"'ואת מכנסי הבד שש', 'בד' הוא שש, הרי חמישה. רש""י."	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מונים גם את האבנט שכתוב בו 'שש'.	את האבנט לא יכלו לכלול עם כולם, כי יש בו עוד מינים.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה דורשים מכל 'שש' דרשה אחרת.	כי היה אפשר לכלול את כולם יחד, ולכתוב 'שש' לבסוף.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'שש' הוא פשתן. מה אמר רבי יוסי ברבי חנינא, מה שאלו ומה ענו.	אמר רבי יוסי ברבי חנינא דאמר קרא 'בד', דבר העולה מן הקרקע בד בד [הפשתן והקנבוס אין להן בדים וענפים כעצים, אלא עלין, ואין הפשתן בא אלא מן האמצעי].&nbsp;<div>ושאלו: ואימא עמרא,&nbsp;</div><div>ותירצו: עמרא איפצולי מיפצלא [יש בו נימא מתחלקת לשתים].&nbsp;</div><div>ושאלו: כיתנא נמי איפצולי מפציל.&nbsp;</div><div>ותירצו: כיתנא אגב לקותיה [שמקישין עליו] מפציל.</div>	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ש'שש' הוא פשתן. מה אמר רבינא, מה שאלו ומה ענו.	רבינא אמר מהכא: 'פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם [ובתורה כתיב 'ואת פארי המגבעות שש']. <br>אמר ליה רב אשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה. ענה לו: ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו, 'כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי' [בן נכר שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים שהוא ערל לב, וכן ערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל המקדש], הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה [שכהן ערל (ומומר) עבודתו פסולה], אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא, הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואי אמרת כסדרן כתיבי לא משכחת לה אלא שלש טבילות.<br>למה לא נאמר שמפסיק בשעיר הנעשה בחוץ.	אמר אביי אמר קרא 'ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם', וזו יציאה ראשונה האמורה בפרשה, הלכך על כרחך לפני הוצאת כף ומחתה מקריב אילו ואיל העם.	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתקיף לה רבי זירא ודילמא מפסיק לה בשעיר הנעשה בחוץ. מה נרויח מזה.	שהפרשה כתובה כסדרה. כי שעיר הנעשה בחוץ לא כתוב כאן אלא בפנחס.&nbsp;	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לומד רבא שהפרשיות ביו""כ לא כתובות כסדרן."	שנאמר 'ופשט את בגדי הבד אשר לבש', כלום אדם פושט אלא מה שלובש, אלא מה תלמוד לומר 'אשר לבש', שלבש כבר [אלמא זוהי פשיטה שניה, שמע מינה יש הפסקת חילוף בגדים בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה].	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה קודם, הקרבת אימורי פר ושעיר או שריפתם מחוץ למחנה, מה ההוכחה מהמשנה.	"שריפת הפר והשעיר היתה קודמת, שהרי המשנה אומרת הרואה את כהן גדול כשהוא קורא, אינו רואה פר ושעיר הנשרפין, משמע שהיו שורפים אותם בעוד שכהן גדול לבוש בגדי בוץ. ואילו הקטרת האימורים היתה לכו""ע בטבילה שלישית עם אילו ואיל העם."	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפסוקים משמע שהקרבת אימורי פר ושעיר היתה קודמת לשריפתם מחוץ למחנה, מדוע הפכה המשנה את הסדר.	אמר אביי אמר קרא 'והמשלח' 'והשורף', מה משלח דמעיקרא אף שורף דמעיקרא.<br>	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר אביי אמר קרא והמשלח והשורף, מה משלח דמעיקרא אף שורף דמעיקרא.<br>מה הקשו עליו ומה תירץ אביי, ומה תירץ רבא.	אדרבה, מה שורף דהשתא אף משלח דהשתא.&nbsp;<div>ותירץ, 'והמשלח' דמעיקרא משמע [כאדם שחוזר לענין שהפסיק בו, ושילוח שעיר במקומו נכתב מדלא הדר וכתב אחר אימורין ושלח השעיר]. <br>ורבא תירץ, אמר קרא 'יעמד חי לפני ה' לכפר עליו', עד מתי יהא זקוק לעמוד חי, עד שעת כפרה, ואימתי שעת כפרה, בשעת מתן דמים ותו לא.</div>	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה.<br>והרי גם שריפת הפר והשעיר נכתבו שלא כסדרן.	"אימא חוץ מפסוק זה <font color=""#ff1e92"">ואילך</font>."	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהמשלח חוזר ופוגש את הכהן הגדול, מה אומר לו.	"מצאו בשוק [מכבדו לפני הבריות] ואומר לו אישי כהן גדול עשינו שליחותך.<br>מצאו בביתו אומר לו מחיה מתים [הוא הקב""ה] עשינו שליחותו."	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבה כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא [שהיה אחד נוטל רשות מחבירו לשוב לביתו] אמרי הכי.	מחיה מתים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין.	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתהלך לפני ה' בארצות החיים.	אמר רב יהודה זה מקום שווקים [שאדם מוצא לקנות מזונותיו, ולפי שהיה דוד מטלטל נע ונד, היה מתפלל על הדבר].	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך. וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיים.	אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה [מי שהיה עני בילדותו ונעשה עשיר לעת זקנותו, דומה לו כאילו עכשיו נעשה חי מתוך מיתה].	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליכם אישים אקרא.	אמר רב ברכיה אלו תלמידי חכמים שדומין לנשים [ענותנין ותשושי כח. 'אישים' לשון אשה מדלא כתיב אנשים], ועושים גבורה כאנשים.	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח...	ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין, שנאמר 'אליכם אישים אקרא' ['אישים' לשון קרבן אשה].	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו...	ישא בת תלמיד חכם, שנאמר אִם יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשׁוֹ וּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעוֹ. מֵרֵיחַ מַיִם [ בני תורה] יַפְרִחַ וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָטַע.<br>	יומא פרק שביעי עא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שכל מין שהיה ברימונים היה 8 חוטים. 2	"<div>כתוב ברימונים 'ויעשו על שולי המעיל רמוני&nbsp;<font color=""#2c67af"">תכלת, וארגמן, ותולעת שני</font> <font color=""#ff0000"">משזר</font>'.<br></div><div>היו בהם 3 מינים ויחד היו עשרים וארבע חוטים.</div><div><ul><li>י""א שלומדים גז""ש 'משזר משזר' מהפרוכת, שהיו בה 24 חוטים.</li><li>י""א שלומדים 'משזר משזר' מהאבנט, שהיו בו 24 חוטים.&nbsp;</li></ul></div><div>א""כ כל מין היה של 8.&nbsp; כפול 3 = 24<br></div>"	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא לומדים 'משזר' ברימונים מ'משזר' של חושן ואפוד שהם עשרים ושמונה חוטים. 3	"<ol><li>דנים דבר שלא נאמר בו זהב מדבר שלא נאמר בו זהב, לאפוקי חשן ואפוד שנאמר בהם <font color=""#0f5bff"">זהב</font>.</li><li>לרב מרי. כתוב בחושן '<font color=""#0f5bff"">תעשנו</font>' ולא לאחר [לפיכך אין למידין ממנו].</li><li>לרב אשי. כתוב ברימונים '<font color=""#0f5bff"">ועשית</font>' שיהיו כל עשיותיו שוות, וא""א לחלק עשרים ושמונה לשלש חלקים שוים.&nbsp;</li></ol>"	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין שהמעיל כפול שנים עשר חוטים. הו""א, קושיא, מסקנה."	"בהו""א: שנאמר 'תכלת' ולומדים 'תכלת' מפרוכת, שכל חוט כפול ששה. ונאמר במעיל 'כליל' [גדיל, ואין גדיל פחות משנים].<br>והקשו: שעדיף ללמוד מרימונים שהם חלק מהמעיל, וחוטן כפול שמונה.<br>מסקנה: אחת מתיבות 'שש' המיותרות, מלמדת שגם היכן שלא כתוב שש חוטן כפול שש, והוא המעיל.&nbsp;&nbsp;"	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי.<br>מה לומדים מכאן.	שערל ובן נכר (מומר) אסורים לעבוד, ומחללים עבודה.	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכמה מינים היו עשויים הרימונים של המעיל.	"<div>שלשה מינים. 'ויעשו על שולי המעיל רמוני&nbsp;<span style=""color: rgb(44, 103, 175);"">תכלת וארגמן ותולעת שני</span><span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">'</span>.</div>"	יומא פרק שביעי עא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שכל חוט ברימוני המעיל היה כפול עשרים וארבע. 2	"<div><span style=""font-weight: 700; background-color: rgb(255, 255, 255);"">שנאמר 'וי<span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">עשו על שולי המעיל רמוני&nbsp;</span></span><span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">תכלת, וארגמן, ותולעת שני</span><span style=""font-weight: 700; background-color: rgb(255, 255, 255);"">&nbsp;</span><span style=""color: rgb(255, 0, 0);"">משזר</span><span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">'.</span></div><div><ul><li>י""א שלומדים גז""ש '<font color=""#ff425b"">משזר</font> משזר' מהפרוכת, שהיו בה 24 חוטים.</li><li>י""א שלומדים '<font color=""#ff425b"">משזר</font> משזר' מהאבנט, שהיו בו 24 חוטים. (הם לא לומדים מהפרוכת, כי היא לא היתה בגד).</li></ul></div>"	יומא פרק שביעי עא ב		
